הכול משתנה
אחרי העסקה הראשונה.

חיפשנו כמעט שנתיים לפני שקנינו משהו. בקיץ 2018 נסענו לסלוניקי לשבוע של דירות, ומצאנו 90 מ"ר ברחוב קריזוטו, קומה מוגבהת מעל חנויות. שילמנו 55,000 יורו. הערך האובייקטיבי הרשמי, המספר שהמדינה היוונית קובעת לכל נכס, היה 79,096. קנינו ב-70% מהמספר של המדינה, ושילמנו מס רכישה על 79 אלף ולא על 55. ביוון המס נגזר מהערך הרשמי, לא ממה שהוצאת מהכיס.

הדירה הייתה משועבדת. 26,805 יורו מהתמורה הלכו ישירות לסגור את ההלוואה של המוכר ב-Eurobank, וזה היה תנאי לחתימה. חשבנו שבזה נגמר. שנה אחר כך, כשכבר הייתה קונה על השולחן, גילינו שהשעבוד עדיין רשום על הנכס. תשלום ההלוואה לא מוחק אותו, צריך הליך נפרד ועורך דין. המחיקה עצמה עלתה 224 יורו, והעיכוב עלה יותר.

מכרנו ב-23 בדצמבר 2019, שנה ושבועיים אחרי החתימה, ב-89,000 יורו. ההפרש מהקנייה הוא 34,000, אבל זה לא מה שנשאר ביד. בין הקנייה למכירה שילמנו עוד 16,638 יורו: שני תיווכים, שני עורכי דין, נוטריון, מס רכישה, אגרות, ארנונה, ועד בית וטיסות. הרווח בפועל היה 17,362 יורו, 24% על הכסף שהוצאנו.